ניהול סיכוני חומרים מסוכנים 

כדי להבין מהו ניהול סיכוני חומרים מסוכנים,נעבור תחילה על מהו חומר מסוכן?
כל רעל, כימיקל או חומר, במצב נוזל, גז או מוצק, אשר יכול לגרום נזק לחי וצומח וכן לאוויר, לקרקע או לגופי מים הוא חומר מסוכן. חומרים אלו מחולקים לתשע קבוצות עיקריות, על פי קבוצת הסיכון שלהן, והן:
• חומרי נפץ
• גזים
• מוצקים דליקים
• נוזלים דליקים
• חומרים מחמצנים
• חומרים רעילים ומדבקים
• חומרים רדיואקטיביים
• חומרים מאכלים (חומצות
• חומרים מסוכנים אחרים

על-פי המלצת האו"ם ב"ספר הכתום", כל חומר מסוכן (מתוך רשימה של 4,000 חומרים) מקבל מספר בן 4 ספרות לצורכי זיהוי. בישראל ישנן 18 סוגי תוויות שונות להובלת חומ"ס. כל תווית צריכה להראות את סימן האזהרה, קוד הפעולה, מספר או"ם, שם היצרן או יבואן החומר ומספר טלפון של מרכז המידע.

דרישות להובלת חומרים מסוכנים

הדרישות להובלת חומרים מסוכנים מורכבות משלושה שלבים, המערבים את כלל הגורמים המעורבים בהובלה, החל מהגוף המשנע ועד לרשויות המקומיות:

1.רישוי והסמכה - התקנות קובעות מי יכול לקבל רישיון להובלת חומ"ס. על-מנת לעמוד בדרישות, על הרכב לעמוד בתקנים, הנהג צריך לעבור את ההכשרה המתאימה והארגון המוביל צריך להחזיק את ציוד המגן והכיבוי המתאים. בנוסף, על החברה המובילה להחזיק בקצין בטיחות להובלת חומרים מסוכנים המקפח על עמידה בתקנון. הרכב המוביל חייב לשאת את שטר המטען וכן להציג את התווית התקנית המתאימה.

2.מניעה - רשויות מקומיות ואזוריות צריכות להציב תמרורים האוסרים כניסת מכליות או משאיות הנושאות חומ"ס לאזורי מגורים, למעט חלוקה מקומית של גז ודלק. כמו כן, על-פי הנחיות משרד התחבורה, מעבר רכבים הנושאים חומ"ס בצירי תנועה ראשיים, כגון כביש החוף, וכן בתוך הערים חיפה, ירושלים ות"א, בין השעות 6:30 - 9:30 בבוקר, אסורה. מטרת ההגבלה היא צמצום החיכוך האפשרי בין אוכלוסיה וכלי רכב אחרים למובילי חומ"ס.

בנוגע להעמדת וחניית רכב הנושא חומ"ס התקנה קובעת כי נהג רכב המוביל חומר מסוכן לא יחנהו במרחק הקטן מארבע מאות מטרים מבניי מגורים. הצעת חוק, שיזם משרד התחבורה בשנת 2002, לתיקון תקנות שירותי הובלה, הציעה לשנות את כתב התקנה: "לא יחנה נהג רכב המוביל חומר מסוכן ולא ירשה מוביל להחנות רכב המוביל חומר מסוכן, אלא במקום המיועד לחניית רכב כאמור, שאישר המפקח". הגורם האחרון במניעת תקלות הוא כמובן הגורם האנושי, כלומר הנהג. על הנהג חלה חובת מנוחה של לפחות שבע שעות רצופות מחוץ למקום העבודה וגם איסור על נהיגה מעל שתיים-עשרה שעות ביממה וששים ושמונה שעות בשבוע.

3.טיפול בעת תאונה - במקרה של תאונה בה מעורב רכב הנושא חומרים מסוכנים ניתן לפנות ישירות למשטרת ישראל, המפעילה נוהל משטרתי לטיפול באירוע. בהתאם לחומרת שפיכת הרעלים ואו סוג החומר, יעורבו הגופים המתאימים, בין אם זה שירות הכבאות וההצלה או פיקוד העורף.

גופים נוספים המעורבים בטיפול הם החברה המובילה, המשרד להגנת הסביבה, הרשות המקומית ומשטרת התנועה. באם התעורר הצורך יעורבו גם מע"צ וחברות לפינוי פסולת.

ניהול סיכוני חומרים מסוכנים - הנהלים

להלן שלושה נהלים חשובים המתקנים את הובלת החומרים המסוכנים:
נוהל אישור רישום אריזות לחומרים מסוכנים המיוצרות בישראל - מטרת הנוהל היא להסדיר את הבקשה והאישור של אריזות לנשיאת חומרים מסוכנים אשר מיוצרות בישראל. כל חומר המשונע בתחומי מדינת ישראל חייב לעבור אישור האריזה בה הוא נמצא. הנוהל אינו מחייב את הצרכן באופן השימוש באריזה לאחר ההובלה. האחראי על הנוהל, במתן האישור ובאכיפתו, הוא אגף המטענים במשרד התחבורה.

נוהל רישום אריזות מיובאות לחומרים מסוכנים - אותו כנ"ל, רק לגבי אריזות מיובאות או חומרים המיובאים באריזות שאינן יוצרו בישראל.

נוהל ADR (האמנה האירופית להובלת חומרים מסוכנים בכבישים) - הנוהל נועד לסייע ליצרן הרכב, המוביל, קצין הבטיחות ושאר הגורמים המעורבים בהליך הובלת החומרים המסוכנים לקבוע את סוג הרכב הנדרש להובלה. הוא מתבסס על התקנות הבינלאומיות והחקיקה הלאומית.

החוקים והתקנות להובלת חומרים מסוכנים מסדירים תחום בעל פוטנציאל סיכון גבוה. עמידה בדרישות ואכיפת ההגבלות הן חובה על כל הגורמים המעורבים בכדי למזער אפשרות של אסון ומניעת תאונות בעלות השלכות כבדות.

פרטים נוספים על הנהלים והתקנות אפשר למצוא באתר משרד התחבורה ובאתר המוסד לבטיחות וגהות. יש לקחת בחשבון אחסון חומרים מסוכנים ולא רק הובלתם, טיפול באירועי שפיכה של חומרים מסוכנים אפשר למצוא באתר פיקוד העורף, שירות הכבאות וההצלה והמשרד להגנת הסביבה.